חופשיות
מרץ 2024
הייתי מזל טוב מספיק לברוח מרוסיה לפני שהיתה מקום עם אפס חופש וזכויות אדם, אבל עדיין יש לי פחד מלהיות לחוץ בכל דרך. רצחו של נבלני פגע בי בקשה, אבל לא הייתי בהלם, אולי מכיוון שלא הייתי מפתיע, כמו שאני מניח, רובינו. אז הלכתי להצביע ונדחיתי כל אנונימיות, ואז הייתה הפיגוע הטרורי הזה במוסקבה (אנא אל תגידו לי שהוזמן על ידי אוקראינה, כמו שהם אומרים). "אנשים" שמנהלים את מדינת זו איבדו את כל האנושות, מוכיחים את זה שוב ושוב כל יום מאז הפלישה לאוקראינה ואף לפני זה. אני מקווה שהסרטון הזה יעזור לאנשים כמוני - רוסים שיש להם משבר זהות, שאין להם מושג אם הם יראו את המשפחות שלהם שוב, שיש להם תחושה מוזרה של אי היותם בעלי שורש, בית. אני זוכר שב-2017, כשעברתי לישראל, אמרתי "אם זה לא יעבוד - אני פשוט אחזור". ובכן, כנראה, זה לא כך שהחיים עובדים.
כל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם ואת משפחותיהם. כל כך הרבה אנשים הפכו ללא בית וחייבים לעבור מקום למקום בכל פעם. משפחות שלמות שאיבדו את שורשיהם. ילדים שצריכים לשנות בתי ספר כל שלושה חודשים בגלל ריצת ויזה. אנשים שהושלכו לכלא על דעות, פוסטים באינטרנט, דרישה לזכויותיהם.
וזה לא כולל אנשים שנהרגו. הכל בגלל אדם אחד, שכל כך מפחד מאנשים, שהוא פשוט יהרג את כולם.
אלכסיי נבאלני נהרג בכלא אחרי 3 שנים של סבל מוחלט. גם על אף שהוא לעולם לא הראה את זה, גם על אף שהוא תמיד נשאר חיובי והאמין ברוסיה חופשית עד הרגע האחרון, בטוח שעבר את כל הגיהנום שם.
הוא נלחם על זכויותינו, על דמוקרטיה, על חירות. אני מאחל שכולנו נוכל לעשות את אותו הדבר, לפחות מחצית ממנו.
היצירה הזו היא ניסיון לקבל את המציאות ולא לאבד תקווה.
In a broader sense, endless games can be seen as a metaphor for the human condition. We are always striving, always reaching for something beyond our grasp, yet finding satisfaction in the pursuit itself. Like players in an endless game, we navigate the complexities of life, seeking meaning and purpose in a world where the only certainty is change.
In the end, perhaps the true beauty of endless games lies not in their endlessness, but in the ways they mirror our own journey through life. They remind us that it is not the final score that matters, but the experiences we gain, the lessons we learn, and the connections we make along the way.